אחת הטעויות שנשתרבבו בנושא כשרות-הלבוש, היא הסברא כי אנו מצווים שלא להתלבש כמו גויים, אפילו בלבוש שמצד עצמו הוא לבוש צנוע, כאשר למעשה סברא זו הינה ההיפך הגמור מדעת התורה הצרופה שקיבלנו מחז"ל, לפיה האיסור "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ" חל רק בדבר שיש בו פריצות.

מובא להלכה בשולחן-ערוך (הלכות חוקות הגויים יו"ד קע"ח): "אין הולכין בחוקות העובדי כוכבים ולא ילבש מלבוש המיוחד להם וכו'" והוסיף הרמ"א: "וכל זה אינו אסור אלא בדבר שנהגו בו העובדי כוכבים לשם פריצות".

וכן כתב הבית יוסף (יו"ד קעח) בזו הלשון: "אין שום איסור לישראל ללבוש לבוש הנהוג בין העובדי כוכבים (דהיינו לבוש צנוע הנהוג אצל הגויים), מאחר שהוא דרך כשרות וצניעות כאותו של ישראל".
וכן מובא באוצר המפרשים בשם ה'שיורי ברכה': "מותר ללבוש מלבושים המיוחדים לישמעאלים וליכא (אין) איסורא".

ואדרבא, כתוב בנביא (יחזקאל ה, ז): "וכמשפטי הגוים… לא עשיתם" ופירשה הגמרא (סנהדרין לט:) שהטענה היא: "כמתוקנין שבהם לא עשיתם", כלומר לא רק שאין שום איסור להתלבש כמו הגויים בדבר שהוא דרך צניעות, אלא אדרבא, ישנה תביעה על עם ישראל באם אינם נוהגים כמנהגי הגויים המתקונים.

ובספרי המוסר "מנורת המאור", "חכמה ומוסר" ועוד, מבואר שכאשר נשות העולם הולכות בצניעות יותר מנשות ישראל, יש על כך תביעה מן השמים, מדוע לא למדים מהם את הדברים הטובים שיש בהם. "ואיך שפחה תירש גבירתה? שזאת הצניעות היתה נחלתנו נהפכה לזרים, ועל זאת ידוו כל הדווים" (חכמה ומוסר דרך הצניעות פ"א).